“מי תקווה” הינה חברה בע"מ, הפועלת כתאגיד מים וביוב, שהוקמה ע"י עיריית גני תקווה, מתוקף חוק תאגידי מים וביוב התשס"א – 2001. התאגיד עוסק בתחזוקה ובשדרוג ופיתוח של צנרת המים והביוב בעיר. כמו כן, פועל התאגיד ליישום שוטף של טכנולוגיות מתקדמות, המאפשרות שיפור במי השתיה וטיפול יעיל במי הביוב.
מטרותיו העיקריות של תאגיד "מי תקווה" הן: הפרדת משק המים והביוב העירוני מהמערכת העירונית והפעלתו כמשק כלכלי סגור, תגבור הפיקוח והאכיפה מול צרכני המים הפרטיים והעסקיים בשטחי העירייה, שיפור מתמיד של איכות השירות ואיכות המים, המסופקים לתושבי גני תקווה והשקעות כל תקבולי המים והביוב בשיפור ושדרוג תשתיות המים והביוב ברחבי הישוב.
מדינת ישראל קבעה עפ"י חוק, כי כל הרשויות המקומית מחוייבות להקים תאגיד מים וביוב, או לחלופין, להצטרף לתאגיד אזורי הקרוב אליה מבחינה גיאוגרפית.
החלטת המדינה נועדה בעיקר על מנת להבטיח הפרדה של פעילות המים והביוב משאר הפעילויות המוניציפליות וכן, לוודא שהפעילות הכספית של המים והביוב תבוצע על פי עיקרון של "משק כלכלי סגור", דבר שיוכל לאורך זמן להבטיח יותר השקעות כספיות בשיקום ושדרוג משק המים והביוב של היישוב וכן, לשפר את השירות לתושב.
עיריית גני תקווה הינה הבעלים של תאגיד "מי תקווה" והיא מחזיקה כיום ב- 100% ממניות התאגיד.
תאגיד “מי תקווה” כפוף לרשות הממשלתית למים וביוב ומפוקח על ידה. התאגיד מחוייב להגיש דו"חות כספיים על בסיס רבעוני ושנתי וכן דו"חות נוספים, המשקפים את פעילותו בתחום משק המים והביוב בישוב.
"מי תקווה" מספקת שירות לאוכלוסיית גני תקווה, המונה כ-23,000 תושבים.
סך צריכת המים של העיר נאמדת בכ- 1.1 מיליון מ"ק בשנה ושפיכת הביוב המסולקת מהעיר ומוזרמת למכון הטיהור של השפד"ן מגיעה לכ- 0.8 מיליון מ"ק.
100% מהמים, שצורכת גני תקווה, נרכשים מחברת "מקורות".
*המים מסופקים ע"י מקורות באזור גני תקווה, כמו בחלקים אחרים של הארץ הינם תמהיל של מי קידוחים, מי מוביל ומים מותפלים.
בשל הקרבה של גני תקווה לקידוחי שפלת לוד חלק גדול מהים הינם מי קידוחים.
היחס בין מקורות המים השונים, משתנה בהתאם למשטרי התפעול של מקורות משעה לשעה, מיום ליום מעונה לעונה
לדוגמא:
בעונת החורף יכול רכיב המים המותפלים מכלל המים המסופקים להיות גדול ביחס למרכיבים האחרים.
בסופו של דבר אנחנו מקבלים מים מכל המקורות ביחס משתנה מעט לעט.
הרכב המים מכל מקור שונה במקצת.
לדוגמא:
מי קידוחים בארץ הינם מים קשים מאוד( כלומר רמת הקלציום והמגנזיום בהם גבוהה מאד) לעומת זאת מים מותפלים הינם מים דלי מלחים.
כל המים המסופקים לגני תקווה מאושרים להספקה ע"י משרד הבריאות, המים בגני תקווה עומדים בכל התקנות וטובים לשתייה.
על השאלה, מהו היחס בתמהיל? בכל זמן יכולה לענות מקורות ומשרד הבריאות, אם כי היחס יכול להשתנות אפילו בין השעות השונות במהלך היממה
הכל בהתאם לתפעול המערכת הארצית של מקורות.
תעריפי המים והביוב נקבעים ע"י הרשות הממשלתית למים ולביוב ומעודכנים מעת לעת על ידה. כמו כן, התעריפים הינם אחידים בכל הארץ.
החל מתאריך 1 בינואר 2013 כל ענייני המים והביוב של גני תקווה הינם באחריות “מי תקווה”.
בעניינים הקשורים לחיובים וצריכות מים ניתן לפנות לשירות הלקוחות הטלפוני במס': 1800-80-40-80 או לפנות למשרדי התאגיד בכתובת: סמטת עין גדי 1 גני תקווה
בנושאים הקשורים לתקלות של רשת המים והביוב, ניתן לפנות 24 שעות ביממה למוקד התקלות בטל' 106.
צריכה משותפת (הפרשי מדידה), הינם ההפרש בין הכמות שעברה, בתקופה מסוימת, במד המים הראשי בנכס, לבין סך הכמות שעברה בכל מדי המים המשויכים (הפרטיים) בנכס, כפי שנמדדו באותה התקופה. הסיבות לצריכה המשותפת עשויות להיות מגוונות, השכיחות שבהן הן שימוש ישיר מהצנרת הראשית לצרכי השקיה וגינון או שטיפת הבניין.
יכולות להיות מספר סיבות לצריכה גבוהה בגין הפרשי מדידה (צריכה משותפת), החל מנזילת מים בשטח הבניין (גלויה או סמויה), תקלה במערכת ההשקייה של הגינון בבניין, גניבת מים מהצנרת של הבניין, קבלנים הצורכים מים מבניין חדש גם לאחר שהתאכלס, תקלה במוני המים או קריאות שגויות של מוני מים.
בהתאם לעדכון, שחל בכללי תאגידי המים והביוב, אשר נקבע על ידי הרשות הממשלתית למים ולביוב, החל מיום 01/01/2012, תחולק הצריכה המשותפת (הפרשי המדידה) בכל הנכסים המשותפים, באופן שווה בין כלל הצרכנים בבניין, אלא אם כן המציאה נציגות הבית המשותף את המסמכים הבאים:
המסמכים המפורטים בפסקה א(1) ו-א(2) בצירוף אישור בדבר שטחי הדירות מטעם הרשות המקומית או מטעם הקבלן, שבנה את הבית, ובהיעדר אישורים כאמור, מטעם מודד מוסמך.
את המסמכים יש למסור במחלקת שירות הלקוחות של 'מי תקווה' או בטופס פניה כללי להפנות לאתר.
ככל שיומצאו המסמכים שלעיל, יחולקו הפרשי המדידה בין הדיירים לפי יחס שטח רצפת דירתו של כל צרכן אל שטח הרצפה של כל הדירות בבניין, או לפי שיעור השתתפות אחר אשר נקבע בתקנון.
לאחר תיקון הנזילה, באפשרותך למלא טופס הכרה בתעריף מיוחד באתר "מי תקווה" ולהגיש טופס בקשה להכרה בתעריף מיוחד, בשל נזילה, על גבי טופס "הצהרה על תיקון נזילה" (יש למלא את הטופס בשלמותו).
לטופס זה יש לצרף חשבונית, שהתקבלה מאיש המקצוע, על תיקון הנזילה. או הצהרה חתומה שהדליפה תוקנה באופן עצמאי. את הבקשה יש להגיש לא יאוחר מ-90 ימים מתום תקופת החיוב האחרונה, לגביה מוגשת הבקשה.
בקשת הצרכן תיבחן ע"י התאגיד ובמידה והבקשה תאושר, תיקון החשבון ייעשה ע"פ כללי המים והביוב.
נזילה ממד המים הפרטי- ניתן להגיש עד שתי בקשות בתקופה של 12 חודשים.
נזילה ממד המים הראשי- ניתן להגיש בקשה אחת בתקופה של 12 חודשים.
מעבר לעמוד הטפסים
* תיקון חשבון בגין נזילה יינתן בעבור לא יותר משתי תקופות חשבון.
הכמות המוגדרת כ"כמות מוכרת" הינה מכפלה של מספר הנפשות המוכר ביחידת הדיור ב-3.5 מ"ק לחודש. מס' הנפשות המוכר יהיה לפי דיווח של הצרכן לחברה ומעדכון תקופתי על פי משרד האוכלוסין.
על מנת לקבל את ההקצבה בהתאם לנפשות המתגוררות בנכס, יש למלא את טופס "הצהרת מספר נפשות".
יש להכין מראש:
את הדיווח על מס' הנפשות יש להעביר אל "מי תקווה" באחת מהדרכים הבאות:
תושב המעוניין להירשם כמשלם בנכס עקב השכרת דירה או רכישת דירה, צריך לבצע את ההליך כדלקמן:
יש לשלוח את הטפסים והנספחים למשרדי "מי תקווה" באחת מהדרכים הבאות:
על המשלם היוצא מהנכס לשלם את יתרת חובות המים והביוב, עד לקריאת מד המים האחרונה, שהתבצעה ביום העברת הנכס.
תאגיד "מי תקווה", רשאי לנתק תושב מאספקת המים רק במקרה בו לא שילם התושב את חשבון המים ולא נענה להתראות שנשלחו אליו. יחד עם זאת, התאגיד חייב לפעול לפי פרוצדורות, שנקבעו בחוק לגבי ניתוקי מים. במקרים כאלו, התאגיד מתחייב לפעול במלוא שיקול הדעת הנדרש.
“מי תקווה” מחויבת לטפל בתקלות מים וביוב עירוניות כלומר, עד לנקודה של שעון המים הראשי של הבניין. במקרה של בית פרטי -עד שעון המים של הבית.
לעומת זאת, תקלות מים וביוב המתרחשות מעבר לשעון המים הראשי, כדוגמת שטח הבניין, הבית, החצר, מגרש החנייה וכיו"ב, הן תקלות הנחשבות פרטיות, באחריות הדיירים בלבד.
במקרה של נזילה קיימות שתי אפשרויות:
כדי לבדוק אם קיימת נזילה בצנרת הפרטית, יש לסגור את כל הברזים בנכס ולבדוק אם הפרפר המרכזי במד המים ממשיך להסתובב.
במקרה שהפרפר ממשיך להסתובב, יש להזמין איש מקצוע, שיתקן את הנזילה.
אם קיים חשש שמד המים אינו תקין, ניתן לפנות לשירות הלקוחות לבדיקת תקינות מד המים, שתבוצע באמצעות מכון חיצוני המוסמך לכך. התאגיד ישלח את המד לבדיקה (הבדיקה כרוכה בתשלום מראש של הצרכן),
במקרה שיתברר מתוצאות הבדיקה כי מד המים אינו תקין, יזוכה חשבון הצרכן בעלות הבדיקה ותבוצע עריכת חשבון מחדש.
לידיעה, במידה ונמצא כי מד המים אינו תקין – לא יבוצע החזר כספי בגין הבדיקה.
תאגיד "מי תקווה" מאפשר מסירת קריאה עצמאית של מד המים באמצעות הטלפון, פקס, מייל או דרך טופס מקוון באתר האינטרנט.
מועד מסירת הקריאה הינו אחת לחודשיים והינו משמעותי.
על הצרכן לדאוג להעביר את הצהרתו בכל סוף חודש זוגי (סוף פברואר, סוף אפריל וכו'…).
עם זאת, תאגיד "מי תקווה" שומר לעצמו את הזכות לפנות לתושבים בכל עת, על מנת לתאם קריאת מד מים ע"י פקח.
הדחת המים בשירותים היא אחת הפעולות הצורכות הכי הרבה מים. מרבית השירותים צורכים בין 15 ל- 23 ליטר מים בכל הורדה. מכונה להדחת כלים צורכת בממוצע כמחצית מכמות המים שאנו צורכים בשטיפה ידנית של הכלים, בתנאי שלא שוטפים את הכלים לפני שמכניסים אותם למכונה ובתנאי שמפעילים את המכונה רק כאשר היא מלאה.
השלכת מוצרים כגון מגבונים, טיטולים, מקלונים לניקוי אוזניים, ניילונים, תחבושות היגייניות, טמפונים, סמרטוטים, שיירי מזון, שערות ושמן גורמים לסתימות חמורות ולגלישות במערכות הביוב הביתיות והעירוניות, לכן, אין להשליכם לאסלה !
קשיות במי השתייה נגרמת ע"י שני מינרלים: קלציום (סידן) ומגנזיום. יש האומרים, שהמים הקשים נקראים כך משום שהקלציום והמגנזיום מקשים על ביצוע הכביסה.
ה"מים הקשים" בישראל, מקורם בקידוחים הנשאבים באקוויפר ההר – העשיר בסלעי סידן ומגנזיום.
מינרלים אלה אינם מזיקים לבריאות וברוב המקרים אף מועילים.
כן. בדיקות רבות הוכיחו כי רמת הכלור הקיימת במי השתייה הינה בטוחה.
בנוסף, התאגיד מבצע אחת לתקופה בדיקות לבדיקת תקינות רמות הכלור במי השתייה.
לא, החומר ממנו נוצרת האבנית הוא פחמת סידן לשתייה ואין לו שום קשר עם "אבנים בכליות".
היווצרות בועות אוויר מזעריות במים, הדומות לבועות הגז בבירה ובסודה, גורמות למים להראות לבנים.
תופעה זו שכיחה יותר בחורף, כאשר מי השתייה קרים.
אין בתופעה זו כל נזק והיא נעלמת תוך דקות מעצמה.
בבניינים עם מיכלי מים על גג הבניין או במקום אחר, יש לוודא את ניקיון המיכלים ואת סגירת הכניסות, על מנת למנוע זיהום של המים ממקורות חיצוניים. על פי הוראות משרד הבריאות, יש לנקות את המיכלים פעם בשנה על ידי גורם מוסמך וזאת לצורך מניעת זיהומים.
האחריות על ניקיון ותחזוקת המיכלים חלה על הדיירים בבניין.